משחק הכיסאות לשיפור הזוגיות.
אז הבנתי שגם למצבים פחות נעימים בזוגיות יש אבא ואמא, ושניהם אחראיים על המצב שנוצר בדיוק באותה מידה. אבל אפשר להשתמש בעיקרון הזה גם לכיוון השני? כדי לשפר את הזוגיות ואת האווירה בבית?
התשובה היא שכן. הרי את השני אנחנו לא יכולים לשנות, ולא נותר לנו אלא לשנות את עצמינו...
לימדונו חכמינו "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". אדם מסתכל במים רואה את עצמו, כך גם בלבבות היחס של האדם כלפי חברו משפיע על היחס של חברו כלפיו. כשאני באה ברצון אמיתי לשלום ואהבה, ומורידה את האגו שלי, ממילא האגו של הצד השני לא יכול להיות לבד וממילא יורד.
(כמובן שכל הנכתב פה נכתב בלשון נקבה רק בשביל הנוחות)
תארי לעצמך שבן זוגך היקר מאחר לקום בבוקר. אותך זה מקפיץ. מילא זה שאני צריכה לקום ולארגן את הילדים לבדי וגם להספיק לצאת בזמן לעבודה, אבל מה הילדים רואים? איזה מין חינוך זה שאבא הולך למניין האחרון אם בכלל?
ואני מתיישבת מיד בכסא דין ומתחילה לומר לו (בלב או בפה, זה אותו דבר...)
זה ממש לא בסדר שאתה קם מאוחר! זו דוגמא אישית ממש גרועה לילדים!
ומה עם תפילה בזמנה? אני התחתנתי עם בחור שמקפיד על ההלכה ופתאום אני לא מכירה אותך?
ואיך אתה מרגיש כשאשתך צריכה לעבור לבד את כל הלחץ של הבוקר?
מיד בן הזוג הנשפט מתיישב (מטאפורית כמובן) על כסא הרחמים, וכמו כולנו כשאנחנו תחת מתקפה- מתחיל להתגונן: אני עובד עד מאוחר בלילה בשביל לפרנס את המשפחה שלי! לגיטימי שיהיה לי קשה לקום בבוקר! קשה לי, אני במשבר עם עצמי ואין לי אנרגיה לקום וכו' וכו'... כל אחד מתבצר במקומו המצב נשאר אותו דבר ואפילו מחמיר...
ואולי אפשר לשחק עם הכסאות? אולי במקום לתפוס את כסא הדין, אפשר לבחור לשבת בכסא החסד והרחמים?
זה נראה ככה:
אבא ישן, השעה שבע וחצי.
אמא שמה עוד שמיכה על אבא כדי שיהיה לו חם ונעים לישון, ואומרת לילדים: תזדרזו להתארגן, אבל בשקט, אבא ישן, הוא מאוד עייף!
במציאות כזו, כסא הדין נשאר פנוי... וכמו כולנו, כשאנחנו לא מרגישים מותקפים, יש מקום למצפון ולרצון הטוב הטבוע בנו להתבטא. כשאני מרפה הסיכוי שיחזור לעצמו גבוה יותר, כי הוא לא מבזבז אנרגיה על התגוננות ויכול להשקיע אותה בלהתגבר על הפיתוי להישאר במצב הפסיבי והנמוך, והוא יכול לחזור להיות האדם הנפלא שהתחתנת איתו.
כי ככה זה. כשאני תופסת מקום אחד, סביר להניח שבן הזוג שלי יתפוס את הצד השני, המקביל. ושינוי מקומות אצלי- ממילא מאפשר לו לבחור מחדש את מקומו.
וברוח ימי הדין הממשמשים ובאים, נתפלל שבזכות המעבר שלנו מכסא דין לכסא חסד כלפי בני זוגינו והאנשים שסביבנו, ה' ינהג בנו מידה כנגד מידה, יעבור מכסא דין וישב בכיסא רחמים, וניכתב כולנו לשנה טובה ומתוקה.
(נכתב ע"י אסתר סולטן תלמידה של אהובה)